אליזרוב ז"ל ואח' נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

החלטה

לפני בקשה לסילוק על הסף ולחילופין להעברת הדיון בתובענה לדיון בסדר דין רגיל.

המבקשים הגישו בקשה לסילוק על הסף ולחילופין להעברת הדיון בתובענה לדיון בסדר דין רגיל ובקשה להעברת הדיון לבית המשפט המוסמך.

בדיון מיום 9.11.10 וויתר הבנק על הטענה בדבר היעדר סמכות מקומית.

מבוא

1.המשיבים הגישו תיק זה במסגרת הליך של המרצת פתיחה, בה הם עותרים לקבל סעד הצהרתי כדלקמן:

"בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת ליתן פס"ד הצהרתי, לפיו למנוח היה ביטוח חיים תקף בגין משכנתא, וכי עם פטירתו התקיים האירוע הביטוחי, בעטיו על הנתבע לשלם את כספי הביטוח.

לחילופין מתבקש בית המשפט הנכבד להצהיר כי אי קיומו של ביטוח חיים תקף למנוח, נבע ממחדל ו/או רשלנות של הנתבע ו/או מי מטעמו, ואף מטעם זה, עם פטירתו היה על הנתבע לשלם את כספי הביטוח בהתאם לפוליסה."

2.המבקשים הגישו בקשה לדחיית המועד להגשת תשובה להמרצת פתיחה עד להכרעה בבקשה כאן.

טענות הצדדים

3.המבקש טוען כי התובענה הינה לסעד כספי במסווה של סעד הצהרתי ואף מפנה לפסיקה לפיה אין להעניק סעד הצהרתי במקום בו נראה שההצהרה היא תחליף לתביעה כספית.

לטענת המבקש, הימנעות המשיבים מלתבוע סעד ממשי כספי מהבנק, נובעת אך ורק מתוך מטרה להתחמק מתשלום אגרת המשפט בגין תובענה כספית.

המבקש מצביע על כך שבירור התובענה כרוך בבירור עובדתי מורכב שאינו מתאים להליך של המרצת פתיחה.

4.המשיבים טוענים כי אין מדובר בתביעה כספית שבה התובע מבקש סעד כספי מהנתבע, אלא תביעה לסעד הצהרתי שבו התובע מבקש סעד שהנתבע לא יחייבו, אלא כי המבקש ישא בתשלום.

עוד טוענים המשיבים כי המחלוקת בין הצדדים עוסקת בשאלה האם המנוח בוטח ע"י המבקש בפוליסת ביטוח וכי ככל שהמנוח לא בוטח, מבוקש להצהיר שהדבר נבע ממחדל ו/או רשלנות של המשיב.

המשיבים טוענים כי על אף מצוקתה הכלכלית של המשיבה החיה בדוחק, אין מדובר בניסיון כלשהו להתחמק מתשלום אגרה מלאה בתביעה כספית.

המשיבים טוענים כי המבקש לא צרף תצהיר לבקשתו, לאימות העובדות התומכות במורכבות הדיון, המבקש לא פרט מה הן העובדות השנויות במחלוקת. לטענתם לא מדובר בסכסוך עובדתי מורכב שיצריך העדת עדים וככל שקיימת מחלוקת עובדתית, עצם קיומה אינו שולל את ההצדקה לניהול ההליך בדרך של המרצת פתיחה, שכן אם המחלוקת אינה מסובכת היא ניתנת לבירור גם במסגרת המגבלות של הליך זה.

5. לאחר שקראתי את הבקשה, התגובה לבקשה והתגובה לתגובה אני מוצאת כי יש לקבל את בקשת המבקש באופן חלקי.

6.באשר לטענת המבקש כי מדובר בתביעה שאינה לסעד הצהרתי גרידא, אני מקבלת את טענת המשיבים לפיה במקרה דנן ניתן היה להגיש את התביעה כתביעה לסעד הצהרתי.

7.יחד עם זאת, נותרת לבירור הטענה לפיה יש להעביר התובענה לסדר לדין רגיל. כידוע, השיקולים בדבר התאמתו של דיון בתובענה להליך על דרך של המרצת פתיחה הם שיקולים מעשיים בעיקרם והם קשורים ביעילות הדיון ובאפשרות לסיימו בהקדם האפשרי בלי שדרישות הצדק תפגענה: (ר' ע"א 393/82 חיים חיים נגד גדי אביוב ואח' ,פד"י מ"א (1) עמ' 716). בהתאם לפסיקה. תובענה הראויה להתברר על דרך של המרצת פתיחה היא תובענה פשוטה ותמציתית שיכולה להתברר על פי התצהירים ובכך ייחודה. השימוש בהליך שכזה הוא נוח ורצוי כאשר השאלות העובדתיות פשוטות והמחלוקת העובדתית אינה מסובכת: (ר' ע"א 66/91 בידרמן חברה לביטוח בע"מ נ' י.ד. מטר בע"מ ואחרים , פד"י מ"ו (5) עמ' 397).